“נוער הגבעות” כך הם נקראים. בלי שם, בלי זהות.
“נוער הגבעות”, כאילו רוצים לומר שהם אלו שעוד לא התבגרו, שחיים אי-שם. ההם.
מי הם? מה הם רוצים? מה מניע אותם? מה המשמעות של מעשיהם?
אלו שאלות שאף אחד (כמעט) ולא שואל.
אני מבין, ואיתי אנשי הצוות הנהדרים, שמדובר בנערים, כמו רבים בני גילם. נערים הצריכים את המקום שלהם, את הייחודיות שלהם. נערים שצריכים מישהו שיבין אותם ויקשיב להם.
נכון. לפעמים המעשים שלהם, בראייתם של “שחור-לבן”, לא ראויים ולא נכונים – אך חשוב לזכור כי מדובר בנערים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, כל אחד הוא מיוחד.
על רקע זה הקמנו את “הרועה העברי”, במטרה לעזור, לקחת, לטפל, להקשיב ולתת את הלב הגדול והכתף התומכת, ולנתב את חדוות העשייה למקום טוב. למקום של התיישבות, שהמסגרת בו גמישה ומתאימה.
אנחנו דואגים לבנות תוכניות אישיות, להסתכל לכל אחד בגובה העיניים, ולערב את גורמי החינוך השונים כדי לתת את המענה המדוייק עבור כל אחד ואחד.
אני מזמין אתכם להתרשם, להתייעץ, להתקשר ולשאול. ולא להתבייש להיות שותפים בפרויקט החשוב הזה.